בחודש מאי האחרון נסענו לסוף שבוע זוגי ארוך בוינה.

בגלל עניינים טכנים טסנו בטיסות נפרדות וכך יצא שהגעתי לעיר כמה שעות לפני גונן.

מייד אחרי שהתמקמתי במלון ירדתי ללובי, ביקשתי מפה של העיר, מיקמתי על המפה את אחת הכתובות המעניינות ביותר לדעתי בעיר והתחלתי ללכת. שמתי פעמי לנקודת ציון חשובה בהיסטוריה, באחד התחומים החשובים לי ביותר, פסיכולוגיה.

  .הבית של זיזמונד פרויד הפך למוזיאון ואני התרגשתי בכל חדר וחדר

 הבית של זיגמונד פרויד ברחוב ברגאס 19

הבית של זיגמונד פרויד, ברחוב Berggasse 19

כשאני מטיילת בחו"ל, בעיקר בערים אירופאיות בעלות היסטוריה ארוכה, אני משתדלת ללכת כמה שיותר ברגל ולהמנע עד כמה שניתן משימוש בתחבורה ציבורית.

אני נהנית להסתובב ברחובות, להסתכל על האנשים, על מיבנים, על גינות ציבוריות. אני מוצאת את עצמי מתבוננת בפרטים הקטנים ומחפשת את הדברים הייחודיים.

בערים אירופאיות אני מרותקת ומתפעלת תמיד מדלתות הכניסה המסיביות הניצבות בפתחי הבתים. אני מדמיינת לעצמי מאילו עצים ענקיים הן עוצבו, כמה עבודה הושקעה בהן ע"י בעלי מקצוע עם כלי עבודה מיושנים וכמובן, על מי נכנס ויצא דרכן המרוצת השנים.

בוינה גילינו עוד פרט קטן, שלא ראינו בשום מקום אחר. הרמזורים להולכי הרגל מיוחדים ויחודיים. בכל פעם הופתענו לגלות רמזור אחר.

זה התחיל עם הרמזורים לרוכבי האפניים, שהיו מאוד הגיוניים כיוון שהעיר מרושתת בשבילי אפניים.

lets-go-bicycle-pedestrian-traffic-light-33776192

ואז התחלנו לשים לב לרמזורים המיוחדים באמת

הרמזורים המיוחדים של וינה

הרמזורים המיוחדים של וינה

רמזורים זה משהו שאנחנו מסתכלים עליו באופן קבוע ותדיר. זהו לכאורה פרט קטן, אבל חשוב.

תגידו, מתי לאחרונה הסתכלתם על פרטים קטנים באמצע שגרת היומיום שלכם?

לא סתם אומרים ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", בעצם, הפרטים הקטנים הם שנותנים את הטעם לחיים.

 בחו"ל זה קל. אנחנו נמצאים ב"מוד של חופש", מבקשים לספוג כמה שיותר מהסביבה שלנו.

לדוגמא בוינה הקפדנו, כמנהג המקום, לשבת כל יום בבית קפה אחר ולאכול עוגה. התענגנו על הטעמים והמרקמים בכל יום מחדש. אפשר לנעוץ מזלג בשנייה שהעוגה מגיעה לשולחן, ואפשר גם לגלות שהשוקולד כל כך מבריק שהחלון העליון של בית הקפה משתקף בו.

עלעל זהב והשתקפות החלון. צילום - גונן וילף

עלעל זהב והשתקפות החלון. צילום – גונן וילף

עמדנו בתור, בסדר אירופאי מופתי, על מנת להכנס לארמון הקיסר. אפשר היה להתלונן על התור (שבאמת לא היה מאוד ארוך) ואפשר היה להסתכל בתשומת לב מסביב ולגלות שאריחי הריצפה עשויים ממשושי עץ יפייפיים.

IMG_6669

אני שואלת את עצמי, וגם אותך, למה שלא נחפש את הפרטים הקטנים והמרגשים גם ביומיום. בשגרת הבתים והרחובות שלנו?

לעצור, להסתכל, להכניס למודעות ולהנות.

אפשר ללכת ברחוב ולגלות שמעבר לגדר של אחד הבתים צומח וגדל רימון יפייפה.

או ממש לראות את עלי הבוגונביליה המרתקים ולא רק לחלוף על פניהם כלאחר יד.

IMG_6729

חיבתי לצבע הסגול ידועה ברבים (איך הלכת לנו, פרינס? איך?), ושפר גורלי לחיות בעיר מלאה בעצי סגלון, כך שפעם בשנה כל העיר נצבעת בסגול. תחילה על העצים ואח"כ על המדרכות.

IMG_6603

כשאנחנו מטיילים בארץ, מעבר להסתכלות על הנוף בכלליותו, אנחנו מחפשים גם את הפרטים הקטנים. את הדבר הזה שעושה את ההבדל.

צילום: גונן וילף

צילום: גונן וילף

 

צילום: גונן וילף

צילום: גונן וילף

כשאני מביאה את הנושא למודעות, כשאני ממש מחליטה להסתכל על הדברים אחרת, גם דבר מעצבן כמו חתיכת אבטיח שנופלת ומכתימה את השיש במטבח, הופכת ליצירת אמנות.

כתם אבטיח שהפך לאמנות

כתם אבטיח שהפך לאמנות

ועוד תמונה אחת קטנה לסיום, אפרופו וינה. רשת מלונות הילטון שמה לעצמה כהרגל כבר כמה שנים, לשים ברווזי פלסטיק קטנים בחדרי האמבטיות.

כשאני יודעת שאני עומדת להתאכסן באחד ממלונות הרשת, אני מחכה בכליון עיניים לראות איזה ברווז יקבל את פני הפעם.

הברווזים של הילטון :-)

הברווזים של הילטון 🙂

אני מזמינה אותך לחפש את הפרטים הקטנים, לשים אליהם לב, להגיד להם תודה וכמובן לשתף אותי בתגליות ובתמונות.