יצאתי לרוץ – תכף אכתוב.

Home/אין מקום שהוא רחוק מדי | בלוג, ריצה/יצאתי לרוץ – תכף אכתוב.

כבר מזמן גיליתי שהרעיונות הכי יצירתיים והפוסטים הכי טובים לבלוג מגיעים אלי בדיוק בזמן שאני לא יכולה לכתוב.

זה תופס אותי לפעמים במקלחת, לפעמים כשאני נוהגת והכי הרבה – בריצה.

אני רצה לי להנאתי, מסתכלת על הנוף, על המדרכה, על האנשים, ופתאום עולה לי איזה רעיון. איזו הברקה של "ראבאק – איך לא חשבתי על זה קודם?!?".

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג שלי, ואח"כ כשהצטרפתי לצוות הכותבות של הבלוג של מועצת נשים כפר סבא, המח נכנס ל"מוד של כתיבה". כל הזמן חיפשתי חומר לפוסט הבא.

הייתי יושבת בחדר העבודה שלי ובוהה במחשב או בחלון. וכלום, נאדה, גורנישט. שום רעיון.

אבל כשיצאתי לרוץ, הכל פתאום הגיע.

ככה אני נראית שאני כותבת פוסט תוך כדי ריצה

ככה אני נראית שאני כותבת פוסט תוך כדי ריצה

זה הזכיר לי מפקד שלי בצבא, שהיה מגיע לבסיס פעמיים שלוש בשבוע, לאחר ריצת בוקר על חוף הים. בימים שכאלו היו לו רעיונות חדשים, מוזרים ומפתיעים. הוא תמיד היה אומר – "הרעיון בא לי תוך כדי ריצה, כנראה שבשלב שכבר לא היה לי חמצן במח…".

וכשמגיע רעיון תוך כדי ריצה, מצד אחד זה נהדר. אני מפתחת את הרעיון, מוסיפה לעצמי הערות שוליים, מטבלת באנקדוטות ופיסות הומור, כבר מחליטה איזה תמונות אשלב ואפילו הכותרת כבר כותבת את עצמה.

פיתוח הפוסט גם מעביר את הריצה מאוד מהר ובקלות יחסית, ולעיתים קרובות אני פתאום מגלה שכבר הגעתי חזרה למקום ההתחלה ופשוט לא הרגשתי את הקילומטרים עוברים.

מצד שני – זו גם בעיה גדולה. כי אני לא עוצרת לכתוב תוך כדי הריצה.

ואז אני מגיעה הביתה, הפוסט כולו כתוב, מעוצב, מדוגם ומשוכלל בראש.

אני נכנסת להתקלח (פשוט אי אפשר אחרת…), וכשאני יוצאת מהמקלחת ומתיישבת לכתוב – איפשהו בין המגבת למקלדת – 90% פשוט נעלמים….

במקרה הטוב נשארת הכותרת ואולי תמונה אחת.

טוב – אולי אני קצת מגזימה. לא הכל נגוז, נעלם ומתפוגג, אבל ללא ספק הקסם שהיה פג.

לפעמים אני מצליחה לשחזר את הרעיון בשעות הקרובות, לעיתים זה לוקח כמה ימים, ולפעמים אני פשוט מחכה לריצה הבאה כדי להחזיר לעצמי את הרעיון.

img_6657

נוף מעורר השראה לכתיבה תוך כדי ריצה, בוינה

About the Author:

הדס וילף - מאמנת אישית ועסקית. מובילה תהליך של מעבר מסודר וממוקד ממחשבות --> למילים --> למעשים!

13 Comments

  1. מומי נובמבר 3, 2016 at 7:35 am - Reply

    מתגעגעת אלייך יותר…

  2. אמיר ו נובמבר 3, 2016 at 8:47 am - Reply

    שיחה על הקונספט ניהול ישיבות בהליכה:
    https://www.ted.com/talks/nilofer_merchant_got_a_meeting_take_a_walk?language=en

    • hadas נובמבר 3, 2016 at 4:08 pm - Reply

      תודה, מייד הולכת לראות 🙂

  3. יונית נובמבר 3, 2016 at 7:14 pm - Reply

    השראת כתיבה זה דבר מופלא, צריך להניח לה והיא באה בזמנה

    • hadas נובמבר 5, 2016 at 6:26 pm - Reply

      היא באה…. ואז נעלמת…

  4. דליה ארוסי נובמבר 4, 2016 at 10:45 am - Reply

    אם אפשר היה לעשות פרינט למחשבות…
    כל כך מזדהה

    • hadas נובמבר 5, 2016 at 6:26 pm - Reply

      🙂

  5. מיכל נובמבר 5, 2016 at 8:21 am - Reply

    יש לך אפשרות להקליט את הרעיונות תוך כדי?

    • hadas נובמבר 5, 2016 at 6:26 pm - Reply

      אוכל לשמוע בהקלטה בעיקר התנשמויות והתנשפויות 🙂

  6. רבקה קופלר פברואר 10, 2017 at 9:42 am - Reply

    כיף להכיר, ולמצוא שגם את נתקלת בבעיה שלי…. אז בהליכה יותר קל להקליט רעיונות. פשוט להקליט לטלפון. ואם המכשיר לא איתי, אני מפזרת סימנים שקשורים למראה שראיתי ברגע שהגיתי את הרעיון. לפעמים זה עובד…

    • hadas פברואר 10, 2017 at 3:22 pm - Reply

      הבעיה היא שכאשר אני רצה אני מתנשפת… 🙂

  7. אילת שירי נובמבר 18, 2017 at 10:40 pm - Reply

    גם לי באים רעיונות במקומות מוזרים ולאו דווקא כשהיד על המקלדת, וגם אני כמו קודמותי התחלתי להשתמש בהקלטה בנייד. רק את שומעת את זה, ואני בטוחה שתצליחי לשמוע את הרעיון דרך ההתנשפויות שלך 🙂 רוצי על זה, זה ממש סטארט-אפ!!

    • hadas נובמבר 19, 2017 at 6:19 am - Reply

      תודה אילת,
      פעם הקלטתי תו"כ כדי ריצה.
      גם לא ניתן לשמוע, גם הריצה נפגמה וגם המילים לא זרמו טוב כל כך.
      תודה על הרעיון.

Leave A Comment