לא, אני לא מתכוונת לסכם את שנת 2020
אני לא מתכוונת לסכם את השנה החולפת, לא בגלל שהיא לא היתה חשובה, או כי לא היו ממנה למידות. אפשר ללמוד ממנה המון, ועוד איך אפשר.
אני יכולה להתבונן אחורנית ולראות איך גילינו גמישות, ואיך הבנו מהם הדברים החשובים באמת.
אני יכולה להסתכל אחורנית ולראות איך התאמתי את העבודה שלי למציאות החדשה ואיך התלמידים והמתאמנים שלי התאימו את עצמם.
אני יכולה להסתכל אחורנית ולבחון במה התקדמתי ובמה עדיין לא.
אבל אני בוחרת להסתכל קדימה. להסתכל על שנת 2021 ולהחליט דרך אלו משקפיים אני בוחרת לבחון אותה ולבחור לאן אוביל את הדרך שלי.
פעמים רבות אני בוחרת להסתכל על העולם דרך נקודת מבט של מישהו אחר, דרך מפת עולם שונה. כתבתי על כך בעבר, ניתן לקרוא על זה כאן.
הפעם, אני בוחרת להסתכל על שנת 2021 דרך העיניים של רודני סקוט. אתם בטח שואלים את עצמכם מי זה בכלל רודני סקוט. טוב שאתם שואלים, כי לי יש תשובה.
אני לא יודעת אם אתם יודעים, אני חובבת תוכניות בישול ידועה. תוכניות בישול מכל המינים והסוגים. תחרויות, ריאליטי, תוכניות לימוד, דוקמנטארי, תרבות ועוד. אם זה סביב אוכל – אני אצפה בהן.
סדרה מופתית, בה אני צופה באדיקות הינה "שולחן השף", הפקה מעולה של נטפליקס. כל עונה מתרכזת בנושא אחר. העונה הראשונה עסקה בשפים עם מסעדות בעלות כוכבי מישלן, עונה אחרת עסקה בקונדיטוריה. העונה האחרונה שעלתה לצפייה עסקה ב-ברביקיו.
במרכז כל פרק בסדרה עומד/ת שף/שפית. וככה הכרתי את רודני סקוט.
רודני סקוט
רודני סקוט נולד וגדל בעיירה קטנה ושכוחת אל בשם המינגווי, במדינת דרום קרולינה בארה"ב. להוריו היתה מסעדת ברביקיו.
מאז שרודני היה בן 11 הוא עבד עם הוריו. החל מגידול החיות למאכל, דרך כריתת עצים ליצירת גחלים וכלה במסעדה עצמה. רודני מספר שכאשר היה ילד קטן, בן יחיד להוריו, בשעות הארוכות שעבד, הוא היה מסתכל לפעמים לשמים ורואה מטוס חולף. המחשבות שעלו לו בראש היו "האם אי פעם גם אני אטוס במטוס שכזה?", ו- "האם מי שיושב שם למעלה במטוס בכלל מודע לקיומי?". מחשבות גדולות של ילד קטן.
אירוע משמעותי בחייו של רודני התרחש ביום בו סיים את בית הספר התיכון. הוא היה כל כך מאושר, שמח ונלהב כשהלך למסיבה של סיום בית הספר. כשיצא מהמסיבה, עם חיוך מרוח מאוזן אוזן, ניגשה אליו אישה אחת, (ובעיירה כזו קטנה כולם מכירים את כולם), ואמרה לו, "מה אתה כל כך מאושר? לאן אתה חושב שתגיע? המקסימום שאתה יכול זה להמשיך בברביקיו של אבא שלך". וכדי להוסיף על זה, אבא שלו הודיע לו עוד באותו הערב שלא יישכח שהוא עובד משמרת לילה…. רודני שמע, הפנים והמשיך לחלום.
לאחר מספר שנים חלה אביו, קיבל שבץ ולא יכול היה להמשיך לעבוד. רודני לקח את העניינים לידיים.
כן, הוא המשיך באותו המקום אבל התחיל לעשות שינויים. שיפץ את המקום, שיפר טעמים, המציא רטבים חדשים, שיפר את איכות הבשר, דרכי הצלייה, את קשרי הלקוחות. הוא התחיל לערוך אירועי פופ-אפ ברחבי דרום וצפון קרולינה, אפילו פתח סניף נוסף. לאט לאט, תוך עקביות, מקצועיות, תשוקה ואהבת המקצוע, הברביקיו של רודני סקוט החל למשוך יותר ויותר לקוחות.
ואז, יום אחד, הוא קיבל שיחת טלפון. "אתה צריך להגיע לשיקאגו. אתה מועמד לפרס ג'יימס בירד, בקטגוריית הברביקיו". למי מכם שלא יודע, פרס ג'יימס בירד הוא המקבילה של פרסי האוסקר בעולם הבישול והקולינרייה.
רודני ההמום טס לשיקאגו וזכה בתואר הנכסף כשף הברביקו הטוב ביותר בארה"ב כולה. הוא חזר הביתה מהטקס וממשיך לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – לבשל.
במילות הסיום של הפרק, רודני סקוט אומר, "כן, אולי אישה ההיא צדקה כשאמרה לי שאין לי לאן להגיע חוץ מלברביקיו. אבל לאיזה ברביקיו הגעתי". הוא מוסיף עוד – "היום, כשאני טס בכל העולם ובכל רחבי ארה"ב, אני מסתכל למטה וממש מקווה שיש שם ילד אחד קטן שחולם להגיע גבוה, ואני מקווה שהוא מרגיש שמישהו מסתכל עליו".
אז מה אני לוקחת מהסיפור של רודני סקוט לשנת 2021?
אני בוחרת להסתכל על המציאות שהעולם זרק עלינו. כמו רודני סקוט, לקחת את המציאות, לבחון מה אני יכולה לעשות, מהם מעגלי ההשפעה שלי, איך אני יכולה, למרות נתוני פתיחה מסויימים, לקחת את מה שיש לי ולעוף איתו קדימה.
כמו רודני, גם אני בוחרת להמשיך את העבודה שלי מתוך אמונה גדולה במקצוע שלי ובעצמי. להמשיך לעבוד וללמוד מתוך תחושת ייעוד. להמשיך להתפתח ולהתמקצע, למצוא דרכים להשתפר, להגיע ולגעת בעוד אנשים, להעביר את הידע שלי קדימה.
תמיד להמשיך להסתכל למעלה, כי השמיים הם רק קו ההתחלה.
מאחלת לכולנו שנת 2021 מלאה בבריאות הגוף והנפש, ובכל שנבקש לעצמנו.
נהדר. מתחברת מאד
תודה!
אשמח לשמוע על התוכניות שלך ל- 2021.
שנה מבורכת וחדשנית גם לך.
It's not always about having what you want, sometimes it's about wanting what you have
כל כך יפה כתבת, ויותר מזה, אני משוכנעת שזה בדיוק מה שתעשי. 2021 מצויינת הדס אהובה. מקצוענית שאת!
תודה יקירה, שנה טובה גם לך!
מעולה, חומר למחשבה איזו שנה אני מתכננת
אני לקחתי מכאן את העובדה שכדאי שיהיה מי שיסתכל על ילד. כמורה ומחנכת במרכזי מחוננים, שהרבה פעמים מרגישים עצמם חריגים בנוף הבית ספרי, יודעת כמה זה חשוב שיהיה מישהו שיביט עליך. המוני סיפורים שמספרים אנשים מפורסים על האדם הזה שראה אותם באמת, מבעד לקשיים, כשלונות, אנונימיות, האדם ששינה את חייהם.
שווה להסתכל!
תודה ושנה טובה.
אגב אני אישית ממתינה בסבלנות ל-2022 בשאיפה שעד אז הדברים יתאזנו…על 2021 לא בונה לגמרי…למרות שאולי עוד אסתכל עליה בהמשך, תלוי איך היא תתנהג.
כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו…. 🙂
ואוסיף – ושהילד הזה יאמין למבוגר.
מקסים ❗
סיפור מהמם! הרבה נקודות למחשבה… המפגש בין המציאות לחלום
נהניתי כרגיל לקרוא.
שתהיה לך שנה נפלאה
וואו הדס מאחל לך את כל הטוב שיש ואת הכתר שהמציאה לנו הקורונה את תוכתרי עימו…
נפלא. אוהבת את נקודת המבט שלך. שנה נהדרת.
נפלאה שאת שתהיה שנה מלאה ונפלאה
הדס החמודה. איזה סיפור מקסים. ונדמה לי שלרובנו כאן יש סיפור דומה של חלום והגשמה. שהרי אחרת לא היינו כאן – באתר ה nlp שלך.
דינה
תודה רבה דינה,
ריגשת ממש.
מאחלת לך שהחלומות שלך יתגשמו השנה.
איזה סיפור מקסים ומלא השראה, איזו בחירה מעולה בפתחה של שנה שצריכה ש… נבעט אותה קצת למעלה 🙂
שתהיה אחלה שנה, שתמריאי לגבהים חדשים ואולי אפילו במטוס 😉
אמן!
הדס,
עוד השראה ועוד זוית ראיה ועוד חומר למחשבה ועוד שימון לכיול אישי
תודה