השבוע השתתפתי בכנס "בלוגריות יוצאות מהמסך" של יונית צוק. יונית, מי שלא מכיר (וכדאי מאוד שתכירו) היא "הבלוגריסטית" וחלק גדול ממה שאני יודעת על עולם הבלוגים למדתי ממנה.
יונית ואני, צילום – לילך חן
לכנס נסעתי עם חברתי הטובה לילך חן. לילך נכנסה לי לחיים לפני כמה שנים והשתקעה לי עמוק בלב. מסוג החברויות שנדמה לך שהיו שם כל החיים. את לילך, בעלת העסק "לי ולך", ובעלת בלוג מצליח משלה, ראיינתי לבלוג של מועצת נשים כפר סבא בחודש אוקטובר האחרון, במסגרת אירועי חודש העלאת המודעות לסרטן השד. לפוסט קראנו "ורוד זה לא רק צבע".
אז למה אני מספרת לכם את כל זה?
כי במהלך הכנס יונית שלחה אותנו למשימות. אנחנו צריכות להתמנגל (מלשון מינגלינג) עם בלוגריות אחרות בקהל ולשאול אותן על הבלוג שלהן. איך קוראים לו? על מה הן כותבות?
אז התערבבתי בקהל ושאלתי את השאלות. קיבלתי תשובות נפלאות אבל אז שאלו גם אותי…
"איך קוראים לבלוג שלך?" אהה?….. הדס וילף. (כנראה שאני צריכה להחליט על שם אחר).
"על מה את כותבת?" אהה?….. על החיים? על דברים שניתן ללמוד מהחוויות שלי? על ריצה? על אימון אישי?
ואז לילך שעמדה לידי אמרה לי – "את בכלל כותבת על צמיחה. על צמיחה והתפתחות אישית". האמת – שהיא צודקת.
לוגו הכנס. איור – מיכל נמצוב
כשיונית צוק מאתגרת אותך…
בפעילות האחרונה שנערכה בכנס, יונית ביקשה שנדבר עם היושבת לידינו, נשאל אותה על מה הבלוג שלה מדבר ושננסה, את הפוסט הבא בבלוג שלנו, לכתוב מנקודת המבט של אותה בלוגרית.
כמובן שלילך היא זו שישבה לידי. ביחד הגענו למסקנה, שלילך אמנם כותבת על עיצוב, ועל העסק שלה, ועל אוכל ומטבח, ועל צילום, אבל היא בעיקר כותבת על נקודות מבט והשקפות עולם שונות.
אז הנה – אני מקבלת על עצמי את האתגר של יונית צוק, וכותבת על נקודת מבט של לילך, על הדברים שלי.
המפה אינה השטח
בעולם ה- NLP, אחת מהנחות היסוד הבסיסיות היא "המפה אינה השטח". הכוונה היא שהעולם שלנו הוא גמיש מאוד וראיית המציאות היא סובייקטיבית ביותר. כל אחד רואה את המציאות בהתאם לחוויות שעבר בחייו, לערכים שלו, לדברים שעיצבו אותו.
כאמור, לכנס של יונית נסענו, לילך ואני יחד. בבוקר, לפני שנכנסנו לאוטו, אמרתי ללילך שיש לה 2 משימות חשובות באותו היום:
- להזכיר לי לקחת אנטיביוטיקה בצהריים.
- להגיד לי כשהשיער שלי נראה לא טוב, כשהוא קופץ ולא מסתדר, כי יש לי Bad hair day.
לילך אמרה מייד – "אין דבר כזה Bad hair day. יש לך שיער על הראש! כשאין לך שיער זה – Bad day".
בום – לפנים! כל כך נכון. נקודת השקפה שרק מי שניצחה את מחלת הסרטן יכולה לבטא באופן כל כך מדוייק וחד. השיער שלי היה נפלא באותו היום ובכל הימים שבאו אחריו.
מה את רואה בתמונה?
רוצים נקודת השקפה נוספת של לילך? בבקשה. בעבר כתבתי על חוסר כישרון הציור והיצירה הבולט שלי. אפילו הקדשתי לנושא פוסט בבלוג שלי – "אמונות מגבילות".
כיוון שלילך היא אחד האנשים היותר מוכשרים ויצירתיים שאני מכירה, הנושא עולה בדיונים ביננו די הרבה. זה שאני לא כשרונית, ולא יודעת לצייר, (או לגזור ישר, או לשרטט עיגול נורמלי), לא מונע ממני להמשיך ולהתנסות. סיפרתי ללילך שאיזה אחה"צ אחד הגעתי עם הבת הצעירה שלי קצת מוקדם לחוג הבלט. במקום להשתעמם ולמרוח את הזמן, שלפתי את הפנקס שיש לי תמיד בתיק והתחלנו לצייר. אני ציירתי את הדבר הראשון שראיתי לנגד עיני – עץ.
הראתי ללילך את הציור והיא אמרה – אני לא רואה פה עץ. אני רואה פה אישה בצמיחה. בדיוק כמו הבלוג שלך!
וואלה – היא צודקת. ואני, עד לרגע שבו היא הראתה לי, בכלל לא ראיתי את האישה הזו.
[/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_1" background_position="left top" background_color="" border_size="" border_color="" border_style="solid" spacing="yes" background_image="" background_repeat="no-repeat" padding="" margin_top="0px" margin_bottom="0px" class="" id="" animation_type="" animation_speed="0.3" animation_direction="left" hide_on_mobile="no" center_content="no" min_height="none"]
רואים את האישה בעץ?
לחמניות גבינה תמימות?
אני מאוד אוהבת לבשל ולאפות ותמיד מחפשת מתכונים חדשים. כן, כמו חלק גדול מאיתנו, אני גם אוהבת לצלם את התוצרים שלי במטבח. אז הנה לפניכם תמונה של לחמניות גבינה שהכנתי
[
לחמניות גבינה תמימות למראה
לכאורה, הלחמניות הללו נראות לכם רגילות, אולי אפילו תמימות.
אבל אם נסתכל רגע מנקודת המבט של לילך, ללחמניות הללו יש היסטוריה מרגשת.
לכבוד יום הולדתה ה-60 של אימה של לילך, טובה, הכינה לה המשפחה, בניצוחה של לילך, את ספר המתכונים המיוחד שלה. הם איגדו תחת קורת גג אחת את כל המאכלים המיוחדים של אמא/סבתא טובה.
לפני כמה חודשים הלכה טובה לעולמה, אחרי מאבק עיקש במחלת הסרטן. הילדים הפיקו מהדורה שנייה לספר המתכונים, ואני קיבלתי מלילך עותק כמתנת יום הולדת. אני חייבת לציין שזו היתה אחת המתנות המרגשות שקיבלתי.
המתכון ללחמניות הלכאורה תמימות הללו נלקח מהספר הזה. נכון שהן כבר לא כל כך פשוטות? כי אנחנו מסתכלים עליהם מנקודת מבט אחרת. כמו שב- NLP אומרים – "הרחבתי את מפת העולם שלי".
ואם בנקודת מבט וזווית הסתכלות עסקינן, אז השקעתי בצילום כדי שיתאים לסטנדרטים של לילך. בתמונה – הלחמניות בפוקוס, הספר פתוח בעמוד הנכון ובחזית- מגבת מטבח שלילך הכינה בשבילי.
אני מבקשת להודות ליונית צוק, שאתגרה אותי להסתכל על העולם מנקודת מבט של מישהי אחרת, ומזמינה אתכם לעשות זאת גם מדי פעם. אני מבטיחה לכם שתקבלו עולם עשיר, צבעוני ומרגש ביותר.
אשמח לשמוע מכם על תוצאות ההצעה הזו.
את הפוסט הזה אני מקדישה לטובה ז"ל, שבזכותה ובזכות לילך יש לי עכשיו את המתכון המנצח ללחמניות גבינה מעולות!
אהבתם את פוסט? מרגישים שהרחבתי את מפת העולם שלכם? אשמח אם תפיצו, תשתפו ותגיבו. מוזמנים כמובן גם להרשם לבלוג שלי. אודה לכם מאוד.
הדס יקרה,
זה לא סוד שאני מעריצה אותך והנה עוד סיבה לכך.
נחמד היה לראות מהצד את נקודת המבט שלך על עצמך (ואח"כ מהזווית של לילך), כי מבחינתי, את תמיד זו שעושה הכל כמו שצריך ומעבר לזה. מלאה באנרגיות חיוביות, צומחת ומצמיחה. סוג של מודל לחיקוי.
תודה רבה, רקפת.
המילים שלך מרגשות אותי. יש לי עוד הרבה מה ללמוד, להמשיך ולצמוח 🙂
מנקודת המבט שלי, את תמיד מורה ותמיד תלמידה. בשניהם את מצטיינת. אני גם מזכירה לך שזה נפלא לגרוב גרביים לבד. סתם כי היתה לי הזדמנות להזכיר.
ולילך, אני לא מכירה אותה מספיק, אבל מנקודת מבטו של הלב שלי שעיניו הן פעימותיו, אני יודעת שאני אוהבת אותה.
כל מורה טוב חייב להיות תלמיד טוב אפילו יותר…
הדס יקרה
נהניתי לקרוא את הפוסט המיוחד הזה.
כמה תובנות בפוסט אחד.
הפרשנות של לילך על מצבים שונים בחיים מאד ריגשה אותי.
זכית בחברה יוצאת דופן. מסרי לה.
תודה לך.
תודה חמוטל יקירתי,
באמת זכיתי בחברות מיוחדת.
אמסור לה באהבה.
פוסט מקסים… היה כנס מדהים! התרגיל היה של כארינה וובר ולא של יונית… אבל הוא בהחלט תרגיל מעניין וכיף לקרוא אותך מנקודת מבט אחרת…
בקשר לשם של הבלוג… אולי משהו שקשור לריצה ולחיים… המרוץ לחיים או משהו כזה…
תודה קרן, חשבתי על נושא הריצה כאופציה לשם לבלוג. מרגישה שזה יותר מכך. מרגיש לי נכון יותר משהו עם לעוף…
(לדעתי התרגיל היה של יונית, בחלק שהיא כינתה "פעילות קהילתית". )
נוני, בתי האהובה – מהיום שנולדת, הפתעת אותי ואת כל הסובבים. אין ספור דוגמאות, של ילדה יוצאת דופן בחוכמה, ובאמרות שהשמעת שהפכו לנכסי צאן ברזל בשיגרת חיינו.
את ממשיכה להדהים בכל התחומים !
אני מאד גאה בך.
אמא
הדס יקרה, ריגשת וכתבת מקסים.
"המפה אינה השטח" היא אולי הנחת היסוד הכי עמוקה שלקחתי מלימודי ה- NLP ואני משתדלת להזכיר אותה לעצמי ביום יום. מאתגר ומאד משמעותי.
שמחתי גם להכיר דרכך את לילך.
תודה אביטל.
הנחות היסוד הן המשקפים שאני משתדלת מאוד להרכיב בכל יום 🙂
הדס יקרה,
נהניתי לקרוא,
כתוב מסקרן, תוכן עשיר בשילוב עם תמונות ועריכה חכמות,
תודה 🙂
הדס יקרה,
נהניתי לקרוא,
כתוב מסקרן, תוכן עשיר בשילוב עם תמונות ועריכה חכמות,
נהניתי לקרא.את הפוסט, נראה לי שחלק מזה זה המשימה של כרינה וובר וחלק ממה שאני דיברתי עליו. מה זה משנה, העיקר שינוי זויץ.הראיה והחיבור לבלוגריות.נוספות. כתבת מקסים, נכון ויצירתי ומאןד נהניתי לקרא את התגובות. תודה! אוהבת אותך ושמחה שנכנסת לעולמי
תודה יונית, והתחושה היא הדדית לגבי השמחה על העובדה שנכנסת לעולמי 🙂
גם קרן בר אמרה לי שחלק מהאתגר היה של קרינה. אפרורפו פרספקטיבה – הייתי בטוחה שאת נתת את המשימה…
ריגשת אותי ממש ואפילו גרמת לי לבכות… את יודעת למה ? כי לי היתה סבתא טולה שנפטרה לפני עשור , באחד מהפרויקטים שלי בטכניון בלימודי עיצוב פנים. תכננתי מסעדה עם אוכל פולני… חריג יחסית אבל יש הרבה מאכלים טובים. והזכרת לי משהו חשוב בפוסט הזה … אנסה לקחת את האתגר , הוא בהחלט קשה .. והענין עם השיער… כן כמה חשוב לראות דברים בפרופוציה הנכונה .
וחברה חדשה שפגשתי בכנס אפשרה להוסיף געגוע .. תראי כמה נכון אף פעם לא כתבתי תגובה כזאת ארוכה (: תודה לך נעים להכיר.
נ.ב ראיתי אישה בעץ
תודה מיכל על התגובה המרגשת.
לגבי אוכל פולני – אני חייבת להסכים איתך. חמותי היא פולנייה, ואכלתי כמה וכמה מהמתכונים של אמא שלה. יש בהחלט מאכלים טובים מאוד במטבח הפולני.
אשמח מאוד לשמוע איך הצלחת להסתכל על העולם מנקודות מבט אחרות.
🙂
הדס, מקסים! לקחת את רעיון ה- Blog of View ועשית את זה בצורה מופלאה.
להסתכל בעיניים חדשות דרך נקודת המבט של מישהי אחרת, זה מפתח חשוב בפיתוח היצירתיות שלנו.
תודה כרינה.
האמת שקצת פדיחות… ההרצאה שלך היתה נהדרת וכל כך נסחפתי איתה, שאפילו לא שמתי לב שהאתגר היה שלך. כנראה בגלל שהכנס היה כל כך "מהודק" בתכנים שלו.
אוציא פוסט עדכון 🙂
מאז שהכרתי אותך, אמצתי אותך והרבה מהגישה שלך.
בזכות הפוסט הזה אני גאה בעצמי שבחרתי טוב.
את כל כך מיוחדת!
פוסט מעולה, את מעולה
תודה רבה יקירתי.
מוצאת את עצמי מסתכל על העולם גם דרך המשקפים שלך. (ראי תגובתי לפוסט שלך).
נשיקות!
כמה יפה הפוסט שלך ומלא בהודיה. מקוה להכירך בכנס הבא. בהצלחה להמשך הבלוג המזמין שלך ובתיאבון לאוהבי הלחמניות המשובחות של הטבחית המרגשת.
תודה רבה נויה,
מצפה מאוד להכירך בקרוב 🙂
פוסט שהוא גם מרגש, גם מעניין וגם כתוב בצורה שמאוד כיף להמשיך לקרוא.
שאפו ! המשימה הושלמה בהצלחה 🙂
תודה יוסי,
מאוד אוהבת לסמן V על משימות ויעדים, בעיקר כאלו שממש מהנות, מעניינות ומאתגרות.
הבלוג, פוסט – שנון ועם בזיק של הומור ופלפול כיאה לכותבת.
מקסים , מבנה העמוד נעים ואסתטי.
את שיעורי הבית הכנת ועמדת במשימה
תודה אורית,
שימחת אותי בתגובתך 🙂
2 נשים מרגשות שזכיתי להכיר
אין עליכן
קוראת את הבלוגים של שתיכן בשקיקה תמיד 🙂
תודה,
ואני תמיד בהתפעלות מהבודה והיצרתיות שלך!
איזה פוסט מקסים ומעורר השראה
הדלקת אותי עכשיו לבדוק מתי יש עוד כנס כזה בזמן הקרוב
מחכה כבר לקרוא את הבלוג שלך!