מכירים את זה שהילדים אוכלים רק שניצל ופסטה עם "בלי כלום"? אנחנו מתחננים בפניהם שינסו טעמים חדשים, מאכלים אחרים. בפועל, אנחנו מתנהגים בצורה מאוד דומה. לפעמים אנחנו קוראים לזה "לא רוצים לצאת מאזור הנוחות", לפעמים קוראים לזה "קבעון מחשבתי". אבל מה קורה כשאנחנו מנסים ומעיזים לנסות משהו חדש? לאחרונה נתקלתי בכמה דוגמאות בחיי האישיים. אז כאמור, הילדים שלי היו יכולים לאכול כל יום את אותו הדבר בדיוק. מה לעשות שאני מאוד אוהבת לגוון ולעשות דברים חדשים במטבח? נסיונות השכנוע שלי הפכו כבר לבדיחה, ולראיה – קיבלתי במתנה את הסינר המצויין של "הפולנייה".
הסינר שלי – "לפחות תטעם"
סינרים ועוד הברקות שלה תוכלו למצוא בדיוק כאן. המשפט הקבוע שלי לילדים הוא "לפחות תטעם. מי יודע, אולי תגלה שזה הדבר הכי טעים שאכלת בחייך?". האמת – זה מצליח. בעקבות שנים של שכנועים, הבכורה שלי גילתה שהיא הכי אוהבת קלאמרי, הצעירה שלי גילתה שהיא הכי אוהבת רביולי ממולא בגבינת פרמזן ברוטב כרישה, והאמצעי שלי גילה שהוא מאוד אוהב המבורגר במשקל 450 גר', כולל העגבניה, הבצל, החסה ואפילו המלפפון החמוץ… לאחרונה הסכים אפילו לטעום נודלס מוקפץ! 
ואז הגיע שיעור היוגה… אם אני כל כך משתדלת לשכנע את הילדים שלי לנסות דברים חדשים, אז למה אני עוצרת את עצמי? אני מתרגלת יוגה כבר 8 שנים. היוגה היא ענף ספורט משלים לתחביב הריצה שלי. אחת הבעיות בריצה היא שהשרירים מאבדים מהגמישות שלהם, וחשוב לתרגל יוגה כדי להאריך ולהגמיש אותם בחזרה. מעבר לתרגול הפיזי, ליוגה יש גם (ואולי אפילו בעיקר) משמעויות מנטליות. היוגה מרגיעה, מכניסה לאיזון, טוענת באנרגיה. מאז שחזרנו ארצה מארה"ב, אני הולכת לשיעורי יוגה ב"מיוגה" בכפר סבא, פעמיים בשבוע, וגם זה סוג של קבעון מסויים. האמת היא שבהתחלה חששתי. כפי שיודע כל מי שמתרגל יוגה, החיבור למורה הוא חיוני. ישנם סוגים שונים של תרגולים: איינגר, אשטנגה, יוגה נשית ועוד. מעבר לעובדה שצריך לבחור את סוג היוגה שהכי מתאים לך, המורה חייב להתאים גם כן. בארה"ב התאמנתי עם מדריכה בשם אדריאן. חשבתי שלעולם לא אצליח למצוא עוד מורה כמוה. כשהגעתי ל"מיוגה" לקח לי קצת זמן עד שהרגשתי ש"הגעתי הביתה". מצאתי את השיעורים המתאימים לי ואת המורות שהכי התחברתי אליהן. בימי שני בבוקר אני אצל מעיין ובשישי בבוקר מתרגלת עם דינה. אני מחכה בקוצר רוח לשיעורים אלו. יודעת בדיוק מה מצפה לי, המשפטים הקבועים של כל אחת, אפילו המקום קבוע למזרון שלי על הפרקט.
שילוב של יוגה והמטבח שלי…
וכך קרה שביום שישי לפני כמה שבועות הגעתי לשיעור. כולי מכוונת לשיעור מעולה עם דינה, כמו תמיד. נכנסת לשיעור, פורסת את המזרון, ולתדהמתי במקום דינה יש שם מורה אחרת. רוני. מה רוני עכשיו? אני חושבת. כל הגוף שלי רוצה לזעוק – אבל אני באתי לדינה. מחשבה אחת טורדנית אומרת – עזבי את השעור. לא בשביל זה באת היום. יש לך עוד דברים לעשות ביום שישי הקצר הזה. והמחשבה השנייה – תשארי לפחות 10 דקות. תני לה צ'אנס "לפחות תטעמי". אולי זה הדבר הכי טעים שאכלת בחייך? ואתם יודעים מה? זה לקח לי 15 דקות להבין שיש ב"מיוגה" עוד מורה נהדרת שאני יכולה להתחבר אליה בקלות, ולגוון גם את שגרת היוגה שלי. רק הייתי צריכה לתת לעצמי להתנסות בשיעור קצת שונה. ואיך זה קשור לארגז ירקות אורגני? אנחנו מאוד משתדלים לקנות ירקות ופירות אורגניים עד כמה שניתן, ובמיוחד אוהבים לקנות ישירות מהחקלאים. מדי פעם אני בודקת ספקים חדשים. בדר"כ מאוד מרוצה מהתוצרים ומהשירות, אבל אחרי פעם-פעמיים מפסיקה לקנות. לאחרונה התחלתי להזמין ארגז ירקות מחקלאי חדש. בעקרון אני מזמינה ארגז שבו יש התחייבות לעגבניות, מלפפונים, בצל, עשבי תבלין וחוץ מזה, עוד מה שבדיוק גדל אצלהם בשדות. יוצא מכך שכל פעם אני מופתעת מחדש. אז קניתי ארגז, ועוד אחד, ואז הפסקתי. התקשרו מהאתר של החקלאים, (כי הם אנשי עסקים רציניים שמבינים בשיווק ושימור לקוחות), לשאול למה הפסקתי להזמין. הם היו מאוד נחמדים בטלפון, שאלו שאלות וניסו לברר את הסיבה. לא היתה לי תשובה טובה. הירקות היו נהדרים, טעימים, טריים, השירות היה מצויין והמחיר הוגן ביותר. אז למה הפסקתי להזמין? לאחר שהשיחה איתם הסתיימה, המשכתי לחשוב על זה. מה בעצם מפריע לי? ואז זה היכה בי. בדיוק אותה סיבה שהילדים שלי נמנעים ממאכלים חדשים או כמו שחששתי מהמורה המחליפה ליוגה. כי בכל ארגז שקיבלתי היו גם ירקות שלא הכרתי ולא בישלתי איתם מעולם. לא ידעתי מה לעשות איתם, ולעיתים קרובות השכנה שלי נהנתה מכך. פשוט הבאתי לה את הדברים המוזרים הללו, כי לא רציתי אפילו לנסות. בשנייה שהבנתי את זה, נכנסתי לאתר והזמנתי ארגז ירקות חדש. נכון, הגיעו דברים מוזרים, כאלו שלא נכנסו אלי למטבח אף פעם, אבל אני נחושה לבשל איתם. מי יודע, אולי אני אגלה "שזה הדבר הכי טעים בעולם". מבטיחה לעדכן אתכם. ועכשיו יש לי כמה בקשות מכם:
- צאו, התנסו בדברים חדשים וספרו לי על החוויות שלכם.
- העבירו, שתפו את המסר עם החברים והקרובים שלכם. הם יודו לכם אח"כ.
- אם יש לכם מתכונים טובים ל: דלעת ערמונים, שורש סלרי, קייל, קולורבי ושומר – אנא שילחו אלי.
מקסים הדס!!!
בגיל 60 הסכמתי לטעום סושי צמחוני פעם ראשונה בחיי ואפילו…שיחקתי באולינג בפעם ראשונה…
מרגשת כרגיל את…
יש עוד כמה דברים שעשית לראשונה בשנים האחרונות, אלופה שכמוך!
הדסק׳ה מצחיקה כרגיל…
סחטיין על עמידת הראש
לגבי מתכונים:
קייל – או קצוץ קצוץ בתוך סלט ירקות או להוסיף לשייק.
קולורבי – בתוך סלט ירקות, אפוי בתנור כמו תפו״א, במרק ירקות.
שומר – בתוך סלט ירקות. חמותי מכניסה אותו לתבשיל אפונה וקציצות.
שורש סלרי – במרק ירקות קבוע אצלי.
דלעת ערמונים – חמותי ממלאת אותו בקינואה וירקות. אני אישית לא מתה על הירק הזה… סיבי מידי.
תודה יקירתי, מבטיחה לנסות ולדווח.
הפתעת אותי עם עמידת הראש! פוסט יפה ביותר ומעורר להכניס שינוי אחד קטן קטן וממנו להמשיך..
האמת – כל פעם אני מפתיעה את עצמי עם עמידת הראש…
תודה הדס על הפירגון ועל הזמנה המדוייקת להפתח, אשתף את הבן שלי…:-)
🙂
בשמחה.
כשמגיע אז מגיע.
שבת שלום 🙂
הדס, יופי של פוסט אהבתי את שלושת הדוגמאות שהבאת שכולן מגיעות מחיי היום יום שלנו ובעצם עוסקות באותו מסר. לי קרה מקרה מאד דומה בשיעור הפיליאטיס. אני מתאמנת אצל אותה מורה כבר 8 שנים. למורה היקרה שלי יש פריצת דיסק ויש מורה מחליפה. בהתחלה לא הצלחתי להתחבר לאנרגיה השונה שלה, אבל המשכתי לבוא כי לא רציתי לפגוע במורה החדשה ולא להקשות על המורה הקבועה, וכמובן שלאחר שני שיעורים גיליתי את היתרונות גם במורה החדשה.
בדיוק זה.
רק צריך לעצמנו צ'אנס להתנסות במשהו אחד.
אני גם מנויה לסל ירקות ומוצאת עת עצמי לא פעם עם ירקות שאני לא מכירה שנרקבים במקרר… אבל לאחרונה החלטתי שלא עוד ואני משתדלת לעשות שימוש גם בדברים שאני פחות מכירה.
מתכונים שאני אוהבת:
1. פירה דלעת ערמונים: לעטוף את הדלעות בנייר כסף ולשים בתנור בערך שעה עד שהבפנים רך, להוציא מהתנור ולהוציא את הבשר של הדלעת לקערה. למעוך עם שמן זית, מלח, פלפל ואפשר להשתגע עם תבלינים שאת אוהבת.
2. צ'יפס קייל (להיט היסטרי!): לחתוך את העלים לחתיכות גדולות (5 ש"מ בערך), לשים בקערה ומעל לפזר שמן זית, מלח גס ופלפל גרוס. לערבב עם הידיים ולדאוג שכל העלים מכוסים בשמן משני הצדדים (אפשר גם עם מברשת). לסדר על תבנית עם נייר אפיה, לשים בתנור לכמה דקות עד שהעלים נהיים קריספיים.
3. סלט שומר: להוריד את הלמטה ולחתוך אותו לחצי לרוחב (כך שיהיו שני חצאי אליפסה). כל חצי אליפסה לחתוך לפסים דקים יחסית, לשים בקערה ולתבל בלימון מלח ופלפל.
4. טריק לשורשים: הם מעולים למרק ותבלישים אבל לא בכל שבוע אני מכינה מרק. אם יש לי שורשים אני מקלפת, חותכת לקוביות ויחד עם גזר ובצל (חתוכים גדול) מטגנת מעט ומוסיפה מים ונותנת לזה לרתוח ולהתבשל איזה שעה. נוצר ציר מעולה למרק, שאחרי שהוא מתקרר אני שמה בקופסאות במקפיא וככה בכל פעם שאני מכינה מרק אני מוסיפה לו קופסה.
מעולה!
בהחלט הולכת לנסות.
ה-צ'יפס קייל נראה לי מדליק לגמרי!
מקסים, אהבתי. גם לי עוברות מחשבות כאלו לא פעם. ואני בהחלט צריכה סינר כזה של לפחות תטעם
תודה 🙂
כנסי לאתר של "הפולנייה". קוראים לו "אני קמה". יש שם דברים מגניבים במיוחד.
אהבתי, אהבתי (לקח לי קצת זמן )
הזדהתי עם הרצון שלך לנטוש את שיעור היוגה כשראית מורה שאינך מכירה (לי זה קרה בשיעור זומבה רטנתי וכעסתי אך לאחר 10 דקות הבנתי שכדאי להכיר סגנונות שונים ולתת צ'אנס )
דלעת ערמונים ניתן לשלב בתבשיל עוף בתנור , ולאחר שנהנתי מארוחה שבושלה לכל משפחתי אתמול בסירים מיוחדים ובריאים ללא שימוש בשמן ובריבוי תבלינים (שרכשתי) , ממליצה להזמין את צמד הנשים במידה ותהיי מעוניינת , אנחנו התאהבנו
תודה אורית,
באמת רעיון לבשל יחד עם תבנית העוף!
פשוט נפלא!!! אהבתי כל כך את הכתיבה והמטפורות!!
לגבי מתכון לדלעת ערמונים: לחצות אותה לשניים, להוציא את הגרעינים, לתבל בזעתר ושמן זית מעל ולאפות בתנור על 180 מעלות עד שנהיה שחום ורך – מעדן!!
ועוד דבר – תנסי את רונית אמיר במיוגה – לא תתאכזבי!
תודה יקירתי, מבטיחה לנסות. (וגם את המתכון).