3 מושגים שהפתיעו אותי

בשיעור היוגה האחרון, דינה, המורה שלי ב"מיוגה" בכפר סבא, פתחה את השיעור בשיתוף של 3 מושגים שהם בבסיס עולם היוגה.

האמת הופתעתי. הופתעתי מ-3 המושגים שהיא דיברה עליהם.

חשבתי שהמושגים ידברו על גמישות, איזון, חיבור גוף-נפש. כל הדברים שיוגה מהווה עבורי, מלבד התרגול הספורטיבי.

שלושת המושגים שדינה פירטה הם מושגים שמלווים את חיי ואת עבודתי כמאמנת באופן יומיומי, ומעולם לא קישרתי אותם לעולם היוגה.

אתם כבר בטח סקרנים לדעת מה הם שלושת המושגים, נכון? אז הנה הם לפניכם:

  1. מוטיבציה

דינה פתחה ואמרה כי המוטיבציה בכלל והמוטיבציה החיובית בפרט, היא אחד מהמפתחות העיקריים ליוגה. יש לבוא לתרגול מתוך הנעה ומוטיבציה. להגיע ממקום של רצון חיובי.

למה הכוונה "מוטיבציה חיובית"?

בשפת ה- NLP, הגישה לפיה אני עובדת ומאמנת (ולמעשה גם חייה את חיי), המושג הוא – מוטיבציה של Towards. הרצון להשיג משהו, להגיע למטרות שלי מתוך מקום מקדם וחיובי, לעומת מוטיבציית Away from, שבה אני זזה ממקומי כדי להמנע ממשהו שלא נעים לי או מפחיד אותי.

פרויד כינה סוגי מוטיבציה אלו כ"המנעות מכאב" ו"חתירה לעונג".

מתרגלת יוגה במהלך מחנה אימוני ריצה בחו"ל

כדי לפשט את הנושא אתן דוגמא מעולם היוגה:

אני יכולה לבוא לאימון מתוך מקום של "אני מגיעה לשיעור היום כי אני לא רוצה שיכאב לי הגב", או "אני מגיעה לשיעור כי אם לא, אז השרירים שלי יתקצרו וארוץ פחות טוב". זוהי מוטיבציית "המנעות מכאב", לעומת מוטיבציה חיובית, שבה אגיד לעצמי, למשל: "אני מגיעה לשיעור היום כדי לשפר את שלוות הנפש שלי וללמוד לנשום טוב", או "אני באה לשיעור היום כדי להאריך ולהגמיש את השרירים שלי, כדי שארוץ טוב יותר".

רואים את ההבדל?

הדבר נכון לכל דבר בחיים שלנו. לעיתים קרובות אנחנו מונעים מתוך חוסר ברירה, מתוך המקום שלא טוב ולא נח לנו, מתוך פחד. אם רק נשכיל להפוך את מקור המוטיבציה שלנו לחיובי, המטרה תמשוך אותנו הרבה יותר וקיים סיכוי גבוה בהרבה שנתקדם בדרך בשמחה ונגיע לאן שאנחנו רק רוצים.

אני נותנת פה עוד דוגמא קטנה:

Away from – אני צריכה להחליף עבודה כי נמאס לי להיות בפקקים, כי הבוס שלי לא מעריך אותי, כי אני לא מרוויחה מספיק כסף.

Towards – אני רוצה להחליף עבודה כדי להיות מסופקת יותר בחיים, כדי להרגיש את הערך שאני מביאה למקום העבודה, כדי להיות משמעותית, כדי להרוויח יותר כסף.

 

  1. סקרנות

זהו המושג השני אותו דינה פירטה. סקרנות מבחינתי היא ערך. מפתחי ה-NLP  הגדירו את הסקרנות כאחת מאבני היסוד של הגישה. אני מסתובבת בעולם מתוך ידיעה שאני לא יודעת כמעט כלום, ורק מחפשת ללמוד. כל פגישה עם מתאמן מסקרנת אותי, כל פגישה עם עצמי מסקרנת אותי.

כל יום, ממש כל יום, אני לומדת משהו חדש, ואפילו אומרת את זה לעצמי בכל רם. "הנה משהו חדש שלמדתי היום".

דינה נתנה דוגמאות לסקרנות ביוגה: מה אצליח לעשות היום, שלא הצלחתי קודם?, אלו תנוחות חדשות אלמד היום בשיעור?, כמה זמן אוכל להתמיד בעמידה על הראש? אלו תחושות ותובנות השיעור של היום יעניק לי?

לגלות סקרנות באופן יומיומי מאפשרת לנו לשמור את החושים שלנו מחודדים, להיות מודעים לסביבה שלנו, ללמוד, להשתפר, להפוך לאנשים טובים יותר, מכילים יותר, מקבלים.

אם אני יודעת שאני לא יודעת הכל, אני מוכנה להיות פתוחה לדעות של אנשים אחרים, להקשיב לעמדות אחרות, לחפש תשובות לשאלות גדולות וגם לקטנות. פחות להניח הנחות או לשפוט אחרים ואת עצמי.

אני מבקשת ללמד את הילדים שלנו סקרנות כי אני מאמינה בכל ליבי שהם יהיו אנשים טובים יותר כשישאלו שאלות, יסתקרנו מהעולם שסביבם.

סקרנות היא אחת התכונות שעיצבו את המין האנושי – מגלי הארצות, המסעות הגדולים, התגליות המדעיות. כל דבר למעשה.

אני סקרנית לגלות האם אצליח לייצב את עצמי על עמוד, על פסגת הר בפרינאים

  1. זכרון

זכרון? איך זכרון מתקשר ליוגה? זו המחשבה הראשונה שקפצה לי לראש, ואז דינה המשיכה לפרט. "היכולת שלנו לזכור את העבר". הגוף שלנו זוכר. המח שלנו זוכר. ביוגה – הגוף זוכר את התנוחות, זוכר מה טוב לו ומה פחות.

דינה מלמדת שיעורי יוגה הוליסטית. היא מדייקת אותנו ב"אסנות", התנוחות השונות. מביאה למצב הרצוי, ואז חוזרת על כך שוב. בכל פעם מעמיקה את התרגול. הגוף זוכר מתי צריך ליישר את הרגליים ומתי לכופף. הגוף זוכר שבתנוחה מסויימת חשוב להצמיד את הגב התחתון למזרון לפני שממשיכים, וכן הלאה.

עכשיו, כשאני שוב מתאמנת למרתון ובכל שבוע אני מגדילה את מרחקי הריצה, אני חוזרת ונזכרת שפעם כבר רצתי את המרחקים הללו ואין לי מה לפחד מהם. לדוגמא, בשבת האחרונה רצתי 24 ק"מ. פעם, זו היתה הריצה שהכי הפחידה אותי, (אפשר לקרוא כאן למה), ועכשיו, כיוון שזכרתי שזה אפשרי, צלחתי את הריצה בהצלחה.

וכך גם בחיים שלנו. חשוב שנזכור את הלמידות שלנו מהעבר. שגם אם לא הצלחנו במשהו, לא באמת נכשלנו כל עוד למדנו מהנסיון שלנו. החיים שלנו יתנהלו בצורה טובה, רגועה, זורמת יותר אם נזכור את החוויות שעשו לנו טוב, שקידמו והצמיחו אותנו ונוכל לחזור אליהן שוב ושוב.

טוב שנזכור גם מה לא הצליח לנו, על מנת להמנע מדרכים חסומות וממכשולים שונים.

להזכר באנשים שעשו לנו טוב ולזכור גם את אלה שלימדו אותנו, לפעמים בדרך הפחות נעימה, מה לא לעשות בפעם הבאה ואת מי כדאי שנשחרר מהחיים שלנו.

יוגה עם זכרון של פיל 🙂

ואם בזכרון אנו עוסקים, כבר כתבתי פה בעבר על מה שהיוגה (וירקות אורגניים ופולניות) מלמדת אותי בכל פעם מחדש. לקריאה – פשוט ללחוץ פה.

אשמח לשמוע איפה שלושת המושגים – מוטיבציה, סקרנות וזכרון פוגשים אתכם בחיים.

ואם קיבלתם ערך מהפוסט הזה, אשמח שתעבירו אותו הלאה. אני סקרנית לדעת לאן עוד הוא יגיע.

About the Author:

הדס וילף - מאמנת אישית ועסקית. מובילה תהליך של מעבר מסודר וממוקד ממחשבות --> למילים --> למעשים!

6 Comments

  1. Karen Bayer נובמבר 7, 2017 at 6:12 am - Reply

    האמת, לא כל כך מפתיע.
    כמה שאני מתגעגעת ליוגה…

    • hadas נובמבר 7, 2017 at 7:00 am - Reply

      יאללה, בואי תחזרי ליוגה 🙂

  2. מזל נובמבר 8, 2017 at 6:02 am - Reply

    מקסים. מדוייק וכל כך נכון. מסכימה עם כל אות בפוסט ונהנתי לקרוא אותך כמו תמיד! ואת המרתון כבר סיכמנו עם מוטיבציה כמו שלך את עוברת בקלות ובהנאה!

    • hadas נובמבר 8, 2017 at 6:21 am - Reply

      תודה יקירה.
      לגבי המרתון – אולי בהנאה, אבל לא בקלות…

  3. lian נובמבר 16, 2017 at 12:14 pm - Reply

    אני לא מתרגלת יוגה, אבל מעתה אאמץ בחום את המושגים האלו. במיוחד את הראשון. תודה לך שנתת לי השראה 🙂

    • hadas נובמבר 18, 2017 at 6:52 pm - Reply

      תודה 🙂
      וחוץ מזה שאת כמובן מוזמנת להצטרף גם ליוגה 🙂

Leave A Comment