אין מקום שהוא רחוק מדי | בלוג

Home/אין מקום שהוא רחוק מדי | בלוג

את הולכת לעשות מה?!?

נו? אז מה היעד הבא שלך? זו השאלה שרבים וטובים שואלים אותי, עכשיו כשהשלמתי את היעד הקודם שלי – ריצת מרתון. אנשים כבר מכירים אותי, אני אוהבת לעבוד עם מטרות ויעדים. מציבה אותם, מגדירה אבני דרך להתקדמות, קובעת לוחות זמנים ומתחילה לצעוד בכיון. זו עובדה ידועה שהצבת מטרות ויעדים מושכת אותנו קדימה. זה יכול להיות

נו, אז איך היה המרתון?

נו? אז איך היה המרתון? זו השאלה שכולם שואלים אותי לאחרונה. האמת היא שקשה לי לענות. לא בגלל שאני לא יודעת איך עברה עלי הריצה, אלא בגלל שהריצה עצמה, היא רק האקט המסכם של כל מה שעבר עלי בעשרת החודשים האחרונים. קצת רקע - זהו המרתון השני שאני רצה. את הקודם רצתי לפני 3 שנים,

מה קרה לי באילת?

זו השנה השנייה שאני משתתפת במרתון המדברי באילת. השנה קרה לי משהו מוזר. בשנה שעברה רצתי 10 ק"מ. השנה, כחלק מההכנות שלי לריצת המרתון המלאה, החלטתי להשתתף במקצה חצי המרתון. קבוצת הריצה שלי,  NRSPIRIT כבר הפכה את המרוץ הזה למסורת וסוג של מחנה אימונים. יורדים לאילת ביום חמישי בבוקר, אימון קל אחה"צ להכיר קצת את

3 מושגים שהפתיעו אותי

בשיעור היוגה האחרון, דינה, המורה שלי ב"מיוגה" בכפר סבא, פתחה את השיעור בשיתוף של 3 מושגים שהם בבסיס עולם היוגה. האמת הופתעתי. הופתעתי מ-3 המושגים שהיא דיברה עליהם. חשבתי שהמושגים ידברו על גמישות, איזון, חיבור גוף-נפש. כל הדברים שיוגה מהווה עבורי, מלבד התרגול הספורטיבי. שלושת המושגים שדינה פירטה הם מושגים שמלווים את חיי ואת עבודתי

5 דברים שלא ידעתם עלי.

לאחרונה קראתי המון פוסטים של בלוגריות שאני אוהבת ומעריכה שכתבו "דברים שלא ידעתם עלי". התחלתי לחשוב על זה וגיליתי שאני בעצם חושפת לא מעט מחיי האישיים והפרטיים. אז פישפשתי קצת בזכרוני, באלבומי תמונות ישנים וחדשים והרי לפניכם 5 דברים ש(אולי) לא ידעתם עלי. שיער קצר ותספורת "מיריי מתייה" אמא שלי תמיד דאגה שיהיה לי שיער

למה אני בוכה כל פעם מחדש?

כן, אני יודעת, אני רגישה. אני בוכה בסרטים מצויירים. אני בוכה גם בפרסומות של סלקום (בעיקר בזאת של הגננת). אבל לאחרונה גיליתי סוג חדש של בכי. אני מוצאת שבסוג מסויים של שירים אני בוכה בכל פעם מחדש.  סקרנים לדעת? אז ככה - אני מסתכנת שבפוסט הזה שתברחו לי ליוטיוב. יחד עם זאת, אני סומכת עליכם

11 דברים שלמדתי מניתוח תוספתן.

11 דברים שלמדתי מניתוח תוספתן... תמיד אני אומרת - תכננו את היום שלכם. נהלו את עצמכם, כך שכל המשימות יבוצעו - שתוכלו לעשות את הדברים שאתם באמת רוצים ושחשובים לכם. אז מה קורה ומה עושים כשהחיים זורקים עליכם דברים לא צפויים? אז הנה לפניכם כמה תובנות מאירוע שהחיים "זרקו" עלינו. אנחנו אף פעם לא יודעים

מה טריאתלון עכשיו? חשבתי שהשנה לא.

איך פתאום מצאתי את עצמי משתתפת בתחרות שהחלטתי שלא אתחרה בה? סיפור שהיה - כך היה. שנתיים רצוף השתתפתי בתחרות טריאתלון הנשים ע"ש תמר דבוסקין ז"ל. תמר היתה ספורטאית שנהרגה בתאונת דרכים בזמן אימוניה לטריאתלון ומאז מותה, הוריה דני ובמיוחד סוזי דבוסקין, הם הכח המניע מאחורי התחרות. השנה החלטתי שלא אשתתף, ופתאום, בכלל בלי שהתכוונתי,

אם רק היה לי דד-ליין!

אוף, אם רק היה לי מי שישמור עלי? אם רק היה לי דד-ליין לכל משימה, אז בטוח הייתי עושה אותה. אם אין לי תאריך יעד, הדברים פשוט לא קורים ואני מתפזרת. מוכר? כמה פעמים שמעתי את המשפטים האלה? כמה פעמים אמרתי אותם לעצמי בלב ובקול רם? והאמת היא שזה נכון. המח האנושי בנוי ככה שאנחנו

מה קרה לי כשהשתמשתי באזניות של בעלי?

תשמעו סיפור. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל אני מאמנת גם "מרחוק", בסקייפ. זה התחיל עם מתאמנת מלונדון, המשיך לעוד כמה מקומות בעולם ואפילו "מרחוק" בארץ. (אשקלון נחשב רחוק?) אני יושבת מול המחשב, עם אזניות ומיקרופון ומדברת למצלמה. ככה זה נראה - אז הסיפור הוא, שלפני זמן מה האזניות הרגילות שלי שבקו והפסיקו לפעול.