אין מקום שהוא רחוק מדי | בלוג

Home/אין מקום שהוא רחוק מדי | בלוג

מה קרה לי בדרך לפסגת אפריקה?

ינואר 2019, חלום של שנה עומד להתגשם. התחלתי לכתוב את הפוסט הזה כמה וכמה פעמים, וכל פעם מחקתי. מאוד לא אפייני עבורי, בדר"כ אני מתיישבת והמילים פשוט נשפכות. זהו כנראה ההמשך של מה שקרה לי בדרך לפסגה. מהרגע שחזרתי כולם שואלים אותי, "נו? איך היה?". והמילה הראשונה שעולה לי לראש היא "פסיכי". ואח"כ - "זו

המסע לקראת המסע. ההכנות לקילימנג'רו

המסע לקראת המסע - פוסט ההכנות לקילימנג'רו ב- 11.1.18 נאמרה ההחלטה בקול רם לראשונה. היה זה במחנה אימוני ריצה בצפון, כשבערב שאלו המאמנים שלנו, "מה מטרה הבאה שלכם?". היד שלי התרוממה באוויר ואמרתי "עד גיל 50 אני רוצה לטפס את הקילימנג'רו". זה קרה הרבה יותר מהר. תקציר הפרקים הקודמים כתבתי בהרחבה על הסיבות שהניעו אותי

עם איזה מח אתם חושבים עכשיו?

הידעתם שאצלנו בגוף יש יותר ממח אחד? בחודש אוקטובר השתתפתי בסמינר - mBIT -multiple Brain Integration Techniques התרגום לעברית היה "סמינר שלושת המוחות", בהתייחס למוחות השונים שיש לנו בגוף; המח"הרגיל" בראש, המח שבלב והמח שבבטן, (GUTS, כפי שמופיע באנגלית). חומרי הסמינר סימנתי לעצמי את הסמינר הזה עוד בשנה שעברה מ-2 סיבות עיקריות: זו

שוב ראש השנה אצלך?

כן, גם השנה ראש השנה אצלי. כמו גם פסח. כבר כמה שנים זה ככה. אני מודיעה לכולם כמה שבועות לפני החג שהשנה עושים אצלי. כולם מוזמנים ומי שמגיע -ברוך הבא! "למה? למה את עושה את זה לעצמך?" שואלים אותי לא פעם. אז הנה הסיבות לפניכם: בראש ובראשונה - אני אוהבת לארח. זה פשוט עושה לי

איך? איך חוזרים מחופשה?

האם גם הפייסבוק והאינסטגראם שלכם מלאים בתמונות של חברים נופשים בחו"ל או בארץ? כולם מפרסמים את החוויות שלהם, התמונות, הים, האטרקציות, האוכל. קצת פחות אנשים מספרים כמה קשה להם לחזור מהחופש לשגרה. ככה זה בעולם ה- Happy Happy, רובינו ככולנו מדווחים על הטוב, פחות משתפים את הקשיים. והם שם, קיימים ונוכחים. השאלה שאני שומעת שוב

כל מה שאני עושה בשלושה משפטים.

פעם, כששאלו אותי "מה את עושה? מה זה בדיוק אימון?" היתי פוצחת בנאום ארוך שמסביר תהליכים, תיאוריות, שיטות עבודה ועוד. לאחרונה נתקלתי בציטוט של ויקטור פרנקל, שמסביר את כל עבודת האימון בכלל וה- NLP  בפרט, בשלושה משפטים. ויקטור פרנקל, הפסיכיאטר הנודע, אבי הלוגותרפיה, שכתב את אחד הספרים החשובים ביותר שאני מכירה "האדם מחפש משמעות", תמצת

את הולכת לעשות מה?!?

נו? אז מה היעד הבא שלך? זו השאלה שרבים וטובים שואלים אותי, עכשיו כשהשלמתי את היעד הקודם שלי – ריצת מרתון. אנשים כבר מכירים אותי, אני אוהבת לעבוד עם מטרות ויעדים. מציבה אותם, מגדירה אבני דרך להתקדמות, קובעת לוחות זמנים ומתחילה לצעוד בכיון. זו עובדה ידועה שהצבת מטרות ויעדים מושכת אותנו קדימה. זה יכול להיות

נו, אז איך היה המרתון?

נו? אז איך היה המרתון? זו השאלה שכולם שואלים אותי לאחרונה. האמת היא שקשה לי לענות. לא בגלל שאני לא יודעת איך עברה עלי הריצה, אלא בגלל שהריצה עצמה, היא רק האקט המסכם של כל מה שעבר עלי בעשרת החודשים האחרונים. קצת רקע - זהו המרתון השני שאני רצה. את הקודם רצתי לפני 3 שנים,

מה קרה לי באילת?

זו השנה השנייה שאני משתתפת במרתון המדברי באילת. השנה קרה לי משהו מוזר. בשנה שעברה רצתי 10 ק"מ. השנה, כחלק מההכנות שלי לריצת המרתון המלאה, החלטתי להשתתף במקצה חצי המרתון. קבוצת הריצה שלי,  NRSPIRIT כבר הפכה את המרוץ הזה למסורת וסוג של מחנה אימונים. יורדים לאילת ביום חמישי בבוקר, אימון קל אחה"צ להכיר קצת את

3 מושגים שהפתיעו אותי

בשיעור היוגה האחרון, דינה, המורה שלי ב"מיוגה" בכפר סבא, פתחה את השיעור בשיתוף של 3 מושגים שהם בבסיס עולם היוגה. האמת הופתעתי. הופתעתי מ-3 המושגים שהיא דיברה עליהם. חשבתי שהמושגים ידברו על גמישות, איזון, חיבור גוף-נפש. כל הדברים שיוגה מהווה עבורי, מלבד התרגול הספורטיבי. שלושת המושגים שדינה פירטה הם מושגים שמלווים את חיי ואת עבודתי